מה מותר ומה אסור בכתיבת סינופסיס
כתיבת סינופסיס - דברים שכדאי לעשות
היצמדו לנקודה: סינופסיס כשמו כן הוא – תקציר. בכל מקרה לא יהיה לכם מספיק מקום להכניס בעמוד אחד גם את עלילות המשנה שלכם או לסטות אל כל פסקאות התסריט היפיפיות והחכמות שכתבתם.
כן לספוילרים: ספרו את העלילה בגדול ואם יש טוויסט – ספרו עליו. אל תתביישו. זה קצת נוגד את האינטואטיביות שלנו כיוצרים (לגלות מה קורא במהלך היצירה ומוביל אל סופה) אבל ככה עושים את זה. הסינופסיס צריך להכיל את הקטעים הטובים והמעניינים ביותר בעלילה. זיכרו שהקורא של הסינופסיס הוא איש מקצוע שקרא אינסוף תקצירים, מחזות, מופעים וספרים בחייו. אתם צריכים להראות לו שהיצירה שלכם שווה את הזמן שלו ושל הקהל שהוא מדבר בשמו.
תחתכו, תחתכו ותחתכו: לא לפחד. הסינופסיס הוא לא היצירה עצמה ומי שקורא אותו יודע את זה. זה בסדר. הימנעו מלציין דמויות משנה ותיאורים של כל מערכות היחסים בין הדמויות ביצירה. זה גם יגזול מהדמויות את "כוחן" וגם יסתיים בבלבול מבחינת הקורא שלא שם כדי להעמיק. תמיד תעדיפו להתמקד בדמות מפתח אחת מרכזית ולהתייחס לאחרות בהתאם.
כתיבת סינופסיס - דברים שאסור לעשות
פרשנות: אל תספרו לקורא על כמה היצירה שלכם נהדרת. אל תגידו לו איך הוא צריך להרגיש לגבי הגיבור או העלילה או מהי המשמעות של דברים. התרכזו במתן תיאור נקי, ברור ומדויק של מה שקורה בסיפור עצמו ותנו לו להחליט בעצמו.
כתיבה איכותית וטובה: הסינופסיס הוא כנראה אינו המקום לפריסה של משנת החיים המורכבת שלכם שלכם על ידי מגוון מטאפורות מבריקות הנכתבות בטכניקה רטורית סופר-נוצצת. זה לא אומר שאתם צריכים לכתוב ברמה של סטודנט שנה א' אבל הסינופסיס עצמו אמור להמחיש את הכישרון שלכם בבניית העלילה עצמה. הוא צריך להיות פשוט ועם זאת אינטיליגטני.
תהליך כתיבת סינופסיס
אוקי, אז קראתם על איך לכתוב סינופסיס, הבנתם כיצד הוא אמור להיראות ומהו אמור לבטא וכעת הגיעה הזמן להתחיל לכתוב. תתחילו עם כתיבת טיוטה גסה במהירות האפשרית. תכתבו בלי לחשוב יותר מידי. פשוט תשפכו את כל מה שיש לכם לומר על היצירה שלכם על הדף. שוב,כתיבת סינופסיס (תקציר) יכולה להיות דבר מעורר חשש אצל יוצרים רבים אבל אין לכם באמת ממה לפחד. אחרי ששפכתם את הכל על הדף הגיע הזמן לעשות קצת סדר. אל תבזבזו זמן בלנסות ולהכניס הכל כולל הכל לתוך הסינופסיס, מיצאו את החלקים החשובים ביותר או את אלה שהכרחיים ביותר לקו העלילתי ותחתכו את כל השאר.
הטיוטה יכולה להגיע גם לאורך של שבעה עמודים וזה בסדר, אל תתרגשו מזה. תעברו על כל מה שכתבתם ותסמנו את חמשת המרכיבים המרכזיים שדברנו עליהם: הצגת הגיבור, האתגר הראשון, איך הכישלון מחריף את הבעיות, נקודת השיא העלילתית ואיך הדברים מסתיימים. את כל השאר פשוט תעזבו. תארגנו את הטקסט מחדש, תעברו עליו, תראו שהוא כתוב וערוך בצורה איכותית ומכובדת, וודאו שאין טעויות כתיב או מילים שהמצאתם. אני אישית תמיד משאירה טקסט "לנוח" כמה ימים אחרי שכתבתי אותו ואז חוזרת אליו בראש נקי כדי לבצע שינויים.
זיכרו שכל דבר שהוא לא חיוני חייב ללכת. זה קשה אבל הכרחי. מצאו את הדרך הפשוטה והיעילה ביותר להביע את הרעיונות שלכם. גם אם תרגישו שחיסלתם את כל מה שאתם אוהבים ביצירה שכתבתם – תתמודדו עם זה. אתם יוצרים, הסבל הוא המקור היצירתי שלכם. המעין הנובע.
תמיד תשקיעו את הזמן הנוסף כדי לתקן את הדקדוק ואת האיות שלכם. כל קורא שמסתכל בתקציר שלכם ידע כמה זמן הושקע בו. הגהה לקויה גורמת לטקסט שלכם להראות חובבני ולא מקצועי ונותנת את התחושה שלא באמת היה אכפת לכם כשלחצתם על לחצן ה "שלח". אם לכם לא היה אכפת אז גם להם לא יהיה. תוכלו לבקש ממישהו לעבור על מה שכתבתם, כשאתם חותכים בצורה אגרסיבית כל כך קל לטעות ולאבד את ההיגיון או את הרצף העלילתי. מיצאו מישהו שמכיר את היצירה שלכם ושאלו אותו אם הסינופסיס מצליח "לתפוס" אותה ואז בקשו ממנו לבדוק אם יש שגיאות הקלדה.
וודאו שהמסמך שלכם עומד בהנחיות ההגשה. אם ביקשו מכם עמוד אחד כתוב בסגנון טיימס ניו רומן, גודל 12 עם מרווח של 1.5 בין השורות ושוליים סטנדרטיים – זה גם מה שתגישו. הרבה פעמים אנשי מקצוע ומוסדות תרבות שמקבלים המון חומרים לקריאה, משתמשים בהנחיות ההגשה כתירוץ פשוט לקרוא פחות. הם ישר ישימו לב שלא עמדתם בהנחיות ולא יטרחו אפילו להסתכל על מה שכתבתם.
זהו :) בהצלחה רבה!
רוצים לדעת בדיוק איך לכתוב סינופסיס? הכנסו למאמר הקודם בסדרה
